גופן יצחק נבון

פיתוח: אופיר שביט

ניקוד: בן נתן


גופן ׳יצחק נבון׳, זוכה פרס נשיא המדינה וראש הממשלה, נוצר בשנת 2017, כהצעה לקבלת פרס ראש הממשלה ונשיא המדינה במסגרת הוועדה הממשלתית להנצחת נשיאים וראשי ממשלות ישראל שהלכו לעולמם. כחלק מהאזכרה הממלכתית המכובדת הנערכת מדי שנה במשכן הנשיא, מוענק גם פרס עבור הצעת הנצחה יחודית.


לשנת תשע״ז נבחרו הנשיא נבון וראש הממשלה לוי אשכול. הצעת ההנצחה פתוחה מאד: מחקר, חינוך, ספרות, אמנות או עיצוב ועוד. אין בריף. ההצעה נדרשת להיות מעניינת, יצירתית ויחודית. הרעיון היה ליצור ׳הנצחה דיגיטלית׳ על ידי עיצוב ופיתוח גופן לשימוש חינמי, הנושא עימו את רוחו של יצחק נבון, ואת מורשתו האישית - מורשת יהדות הלאדינו. הגעתי אל העבודה הזו עם המון חום בלב אל הנשיא נבון, שהיה ׳הנשיא של ילדותי׳. בחרתי באותיות בית הכנסת העתיק אבולעפיה (אל טרנסיטו) בטולדו שבספרד. בית כנסת שעיטוריו וקישוטיותו עוצרי נשימה.



במסגרת המחקר שערכתי פעלתי בשני מישורים – האחד היה חקירת דמותו של הנשיא נבון, כתביו, רעיונותיו, חזונו. וכאן מצאתי באופן מרתק חזון שדיבר על הפיכת העם שלנו לעם אחד, דווקא מתוך התרבויות והמסורות השונות שהביא איתו כל ״שבט״ מהגלות הארוכה במקום מוצאו. הפוך מחזון ״כור ההיתוך״ של בן גוריון. מתוך אותו חזון, גם נבון עצמו הביא את תרבות הלאדינו, תרבות יהודי ספרד, בגאון ובמלוא החיות – אל הישראליות. הוא כתב, הוא פעל, הוא דחף וביים. מאד יכולתי להזדהות עם החזון שלו. אני בעצמי, נכדה לניצולי שואה מכל הצדדים, הלכתי ללמוד פיוטים במשך חמש שנים מעשירות. אני מרגישה שהעושר התרבותי-רוחני שצברנו בשנות הגלות – הגיע זמנו להתקבץ כאן ולהעשיר את כולנו.

במישור השני – חקרתי את אותיות בית הכנסת בטולדו, עיצובית. השתדלתי ״להיכנס לראש״ של אותו אומן ששירטט אותיות, שניסר אותן מעץ, שצבע, שהדביק. חשוב היה לי לשמור על אופי חם, לא מהוקצע, של האותיות. חשוב היה לי לשמור על ההרגשה של עבודת יד. העושר הקישוטי בבית הכנסת היה צריך לבוא לידי ביטוי גם הוא. ישבתי מול האותיות וניסיתי להביא אותן אלינו, להוריד אותן מקיר בית הכנסת, ככה כמו שהן, בנות 700 שנה, ולהביא אותן אלינו. אל המחשב, אל העולם העיצובי שלנו כאן.

פיסות פסוקים מקירות בית הכנסת שאספנו כדי להשוות ולדייק כל אות

שני המישורים השתלבו כל כך יפה. החום והאהבה שהקרין סביבו הנשיא נבון, האהבה שלו לתלמידי ישראל, לחינוך. החום והעושר של תרבות הלאדינו שהוא כל כך טיפח, הבלתי אמצעיות שבקשריו עם סביבתו. המסורת. הנשיאות, המלכות – גיליתי במחקרי שתרבות ספרד היתה לשם דבר ולמודל לחיקוי בכל תפוצות ישראל. בתי הכנסת המפוארים באשכנז ובמזרח אירופה השתדלו ״להעתיק״ וקבלו השראה מאדריכלות יהודי ספרד. יהדות ספרד היתה נחשבת למכובדת ונעלית ביותר. כך באדריכלות ובעיצוב, וכך גם באוצרות שירה, רוח ותורה. יהודי העולם כולו נשאו עיניהם ליהודי ספרד. התייחסו אליהם כאל מלכים.


אותיות רבה בספרי קודש מראשית ימי הדפוס

עיצבתי גם ׳אותיות רבה׳, אותיות פותחות טקסט, בעלות קישוטיות רבה, שביססתי אותה על קישוטי האדריכלות בבית הכנסת – החלונות המיוחדים והאלמנטים המעטרים אותם. אלה אותיות מרשימות, שבאות לפאר את הטקסט ומקובלות בעולם של תחילת הדפוס ועד היום ניתן למצוא כאלה בספרי קודש אצלנו, וגם, במקביל, בספרי דת בנצרות.


הרעיון היה בעצם להגיש הנצחה דיגיטלית – שמדברת בשפה של היום – שמצליחה להעביר תרבות שלמה בהקשת מקלדת. חלק בלתי נפרד מרעיון ההנצחה היה החינמיות של הפונט המוצע. גם זה דיבר עם דמותו של נבון – שהשתדל שתרבות בכלל ותרבות ספרד כחלק ממנה תגיע לכל תלמידי ישראל. אולי גם כמאפיין לדמותו החמה, הנדיבה, הבלתי אמצעית.

מתוך תהליך העבודה | טיפוסי סריפים

הפונט ניתן להורדה חינם משקלים נוספים עתידים לבוא.

העמותה להנצחת הנשיא נבון אימצה אליה את הגופן, והיא עושה בו שימוש גם ברשת בתי הספר ע״ש הנשיא נבון. מאז שיצא לאור, אני מקבלת עבודות רבות של מעצבים שעושים שימוש בפונט.



 

אותיות הגופן






 

אתר הפונט 

https://leahmyarchi.wixsite.com/navonfont


סיפורו של יצחק נבון לצד סיפורו של הגופן,

והגופן להורדה חינמית לכל שימוש. מוזמנים!



 


מספר ימים לאחר טקס קבלת הפרס אצל נשיא המדינה, שלחה לי תלמה הרפז גלבוע, מנהלת ארכיון נבון, חלק קצרצר מהסדרה ״ירושלים שהיתה בספרד״ בה נראה הנשיא נבון מסייר בבית הכנסת העתיק בטולדו, מביט מעלה אל האותיות על קירותיו, ומספר על יהדות ספרד. מאד התרגשתי לראות את זה. הנה כאן, באדיבות כאן 11- מתוך הסדרה ירושלים שהיתה בספרד

https://www.youtube.com/watch?v=bvEN3ew62Pc&feature=youtu.be